מושגים נפוצים של HDMI (ממשק מולטימדיה ב-High Definition)

   HDMI הוא שדרוג דיגיטלי מקיף של תקן הווידאו האנלוגי הקיים.

HDMI פועל לפי תקן EIA/CEA-861, המגדיר את פורמט הווידאו וצורת הגל, את מצב השידור של אודיו דחוס ולא דחוס (כולל אודיו LPCM), עיבוד נתוני עזר והטמעת VESA EDID. ראוי לציין כי האות CEA-861 הנישא על ידי HDMI תואם באופן חשמלי לחלוטין לאות CEA-861 המשמש את ממשק הראייה הדיגיטלית (DVI), מה שאומר שכאשר משתמשים במתאם DVI ל-HDMI, אין צורך באות המרה וללא אובדן איכות וידאו.

בנוסף, ל-HDMI יש גם את פונקציית ה-CEC (Consumer Electronics Control), המאפשרת למכשירי HDMI לשלוט זה בזה בעת הצורך, כך שמשתמשים יכולים להפעיל בקלות מספר מכשירים עם שלט רחוק אחד. מאז השחרור הראשון של טכנולוגיית HDMI, הושקו מספר גרסאות, אך כל הגרסאות משתמשות באותם כבלים ומחברים. גרסת ה-HDMI החדשה מספקת גם תכונות מתקדמות יותר, כגון תמיכה בתלת מימד, חיבור נתונים Ethernet וביצועי אודיו ווידאו משופרים, קיבולת ורזולוציה.

הייצור של מוצרי HDMI לצרכן החל בסוף 2003. באירופה, על פי מפרט התווית HD Ready שגובשו במשותף על ידי EICTA ו-SES Astra בשנת 2005, טלוויזיות HDTV חייבות לתמוך בממשקי DVI-HDCP או HDMI. מאז 2006, HDMI הופיע בהדרגה במצלמות טלוויזיה ברזולוציה גבוהה לצרכנים ובמצלמות סטטיות דיגיטליות. נכון ל-8 בינואר 2013 (השנה העשירית לאחר שחרורו של מפרט ה-HDMI הראשון), יותר מ-3 מיליארד מכשירי HDMI נמכרו ברחבי העולם.